האינטרנט מלא מודעות. חלקן אמיתיות, חלקן לא. אלה שבעת הסימנים שמאפשרים להבדיל ביניהן בשלושים שניות.
1. תמונות מאותו צילום
מודעה אמיתית מציגה רצף תמונות שנראות כאילו צולמו באותו יום, באותו חדר, באותה תאורה. מודעה מזויפת מערבבת תמונות מרקעים שונים לגמרי.
2. טלפון ולא רק טופס
מפרסמת עצמאית נותנת טלפון או וואטסאפ. אם המודעה מציעה רק "מלאו טופס ונחזור אליכם" — זה מתווך, לא מפרסמת.
3. תיאור עם פרטים
"יפה וצעירה, זמינה 24/7" זה לא תיאור. מודעה אמיתית מספרת על הגיל, השירות, מה כלול, שעות פעילות ואזור. פרטים הם סימן לאמינות.
4. מחיר או טווח
מודעה בלי מחיר היא מודעה שמזמינה משא ומתן בדלת. מודעה עם טווח — גם אם רחב — מעידה שהמפרסמת יודעת מה היא מציעה.
5. זמינות מעודכנת
מודעה שנפתחה לפני שלוש שנים ולא עודכנה כנראה לא רלוונטית. תאריך עדכון אחרון הוא אינדיקציה טובה.
6. אזור ולא כתובת מדויקת
אם המודעה מפרסמת כתובת מלאה עם מספר בית — זה לא רק לא דיסקרטי, זה גם סימן שהמטרה היא למשוך תנועה ולא לשרת אתכם.
7. עקביות בין המודעות
מפרסמת אמיתית מפרסמת באותה עיר ובאותו סגנון. אם אותה תמונה מופיעה בחמש מודעות שונות בערים שונות — משהו שם לא תקין.
מה עושים עם זה
לא צריך לחקור. שלושים שניות של עין ביקורתית חוסכות שיחה מיותרת. ואם משהו מרגיש לא נכון — פשוט עוברים למודעה הבאה. יש מספיק מודעות אמיתיות.
